מה זה ביטקוין? המדריך המלא בעברית

ביטקוין במשפט אחד

ביטקוין הוא רשת כספים גלובלית שלא צריכה בנק, ממשלה או חברה כדי לעבוד. הוא רץ על תוכנה פתוחה שכל אחד יכול להריץ, בלי לבקש רשות, מכל מקום שיש בו אינטרנט. המטבע הדיגיטלי ששמו זהה לרשת (BTC) הוא היחידה שמשלמים בה בתוך המערכת הזו.

זה לא ארגון, לא חברה, ולא מוצר של מישהו. אין מנכ"ל, אין דירקטוריון, אין שרת מרכזי. הרשת קיימת בכל הצמתים שמריצים את התוכנה שלה ברגע נתון, ומספר הצמתים האלה הוא בערך 20,000 ברחבי העולם. אם חצי מהם יורידו את התוכנה מחר, הרשת עוד תרוץ.

אם הגדרה אחת לא ממצה את העניין, זה בכוונה. ביטקוין הוא בו זמנית כמה דברים: מטבע דיגיטלי, רשת תשלומים, אמצעי שמירת ערך, פרוטוקול תקשורת, וניסוי חברתי. במאמר הזה נפרק את החלקים האלה אחד אחד.

איך הוא נולד

באוקטובר 2008, בשיא המשבר הפיננסי הגדול, מישהו או קבוצה תחת השם הבדוי "סאטושי נקאמוטו" פרסם מסמך בן תשעה עמודים ברשימת תפוצה צרה של מומחי קריפטוגרפיה. הכותרת היתה "Bitcoin: A Peer-to-Peer Electronic Cash System". המסמך תיאר שיטה לבצע תשלומים אלקטרוניים בלי גוף מרכזי שמתווך בין הצדדים.

שלושה חודשים אחר כך, בינואר 2009, סאטושי שיגר את הבלוק הראשון של הרשת (הידוע כ-genesis block). בתוך הבלוק הזה הוא הטמיע כותרת מעיתון The Times של אותו יום: "Chancellor on brink of second bailout for banks". זה לא היה במקרה. ההקשר היה ברור: הבנקים נכשלים, הממשלות מצילות אותם בכסף ציבורי, ויש דרך אחרת לעשות את זה.

סאטושי עצמו נעלם מהאינטרנט באפריל 2011. הוא העביר את המפתחות של פרויקט הקוד לשורה של מתכנתים, כתב הודעת פרידה קצרה, ומאז לא נשמע ממנו. עד היום אף אחד לא יודע בוודאות מי הוא היה, או אם בכלל מדובר באדם יחיד. הכתובות הדיגיטליות שמיוחסות לו מחזיקות כמיליון ביטקוין שמעולם לא הוזזו, וכנראה לעולם לא יוזזו.

הבלוקצ'יין: המנגנון שמתחת לכל זה

בלוקצ'יין הוא רשימה של עסקאות שמסודרת לפי זמן, ושמתעדכנת בו זמנית בכל הצמתים של הרשת. המבנה שלה כשמה: שרשרת של בלוקים, כשבכל בלוק מאוחסנת קבוצה של עסקאות. כל בלוק מחובר מתמטית לבלוק שקדם לו, מה שיוצר רצף שאי אפשר לשנות בדיעבד בלי לפרק את כל מה שבא אחריו.

כשמישהו רוצה לשלוח ביטקוין, הוא חותם דיגיטלית על עסקה ושולח אותה לרשת. הצמתים בודקים שהיא חוקית (יש לשולח את הסכום, החתימה תקפה, ההיסטוריה תואמת), ואם הכל בסדר העסקה נכנסת ל"חדר ההמתנה". כל עשר דקות בערך, בלוק חדש נוצר ומכיל מאות עסקאות שחיכו. ברגע שהבלוק נסגר ונחתם על ידי הרשת, העסקאות שבו נחשבות סופיות.

המילה המקובלת בעברית לזה היא "מבוזר", אבל המשמעות יותר ספציפית. כל צומת ברשת מחזיק עותק מלא של כל ההיסטוריה, מהבלוק הראשון של 2009 ועד הבלוק האחרון שנוצר לפני דקה. אם רוצים לתקוף את הרשת ולשנות עסקה ישנה, צריך לשכנע יותר מ-50% מהצמתים בו זמנית לקבל את הגרסה המזויפת. זה אפשרי תיאורטית, אבל לא בוצע מעולם בהיסטוריה של ביטקוין.

כרייה ו-halving: איך נוצרים ביטקוינים חדשים

כורי ביטקוין הם משתמשים שמריצים תוכנה מיוחדת על מחשבים חזקים, ומתחרים על הזכות ליצור את הבלוק הבא. התחרות היא קריפטוגרפית: צריך למצוא מספר שעומד בתנאי מתמטי מסוים. אין דרך לחשב את המספר הנכון, רק לנחש אותו פעם אחר פעם. המחשב הראשון שמוצא את המספר זוכה ויוצר את הבלוק.

כפרס על המאמץ, הכורה מקבל שני סכומים: ביטקוינים חדשים שנוצרים יש מאין, ועמלות שהשולחים שילמו כדי שהעסקאות שלהם ייכנסו לבלוק. הפרס בביטקוינים חדשים נחתך לחצי כל 210,000 בלוקים, מה שקורה בערך פעם בארבע שנים. האירוע הזה מכונה halving.

ה-halving הראשון התרחש ב-2012, כשהפרס ירד מ-50 ל-25 ביטקוינים לבלוק. אחר כך 2016 (25→12.5), 2020 (12.5→6.25), ו-2024 (6.25→3.125). ה-halving הבא צפוי ב-2028. ההגיון פשוט: יש הגבלה מוחלטת של 21 מיליון ביטקוינים שיווצרו אי פעם. נכון להיום נכרו בערך 19.7 מיליון, והאחרון צפוי להיווצר בערך בשנת 2140.

מה הופך אותו לשונה מכסף רגיל

כדי להבין במה ביטקוין שונה, כדאי להשוות אותו לכסף שאתם מכירים. השקל שיש לכם בחשבון הוא הבטחה. הבנק כותב במאגר נתונים שיש לכם X שקלים, ובנק ישראל ערב לכך שהמספר הזה אמיתי. אם הבנק מתמוטט או רשות הפיקוח מחליטה אחרת, המספרים האלה יכולים להשתנות. זו לא טענה ספקולטיבית, זה מה שקרה בקפריסין ב-2013, ביוון ב-2015, ובלבנון ב-2019.

ביטקוין הוא לא הבטחה. הוא נכס. כשאתם מחזיקים ב-1 ביטקוין, יש לכם זוג מפתחות קריפטוגרפיים שמוכיחים בעלות על אותו 1 ביטקוין ברשת. אין גוף שיכול לבטל את הבעלות הזו, להקפיא אותה או לדלל אותה על ידי הדפסה של ביטקוין חדש. מספר הביטקוינים המקסימלי קבוע בקוד עצמו, ושינוי שלו דורש הסכמה של רוב משתמשי הרשת, מה שמעולם לא קרה.

בפועל, השלכות הדבר הזה הן מהפכניות עבור אנשים במדינות עם אינפלציה גבוהה או רגולציה מגבילה. ארגנטיני שמחזיק פזו צופה בכוח הקנייה שלו נמחק. ארגנטיני שמחזיק ביטקוין שומר על אותו אחוז מהרשת הכלל-עולמית, בלי קשר לאינפלציה המקומית.

הצד השני של המטבע: שום גוף לא ערב לכם שום דבר. אם איבדתם את המפתחות, הביטקוין הולך לאיבוד לנצח. אם שלחתם לכתובת שגויה, אין מוקד שירות לקוחות. אם נפרצתם, האחריות שלכם. החופש והאחריות באים יחד.

שגיאות נפוצות: מה ביטקוין לא

הרבה מהמידע שמסתובב על ביטקוין הוא פשוט שגוי, או מבוסס על אנלוגיות שמטעות יותר משהן מסבירות. שווה לסדר את המחשבה לפני שמתקדמים.

שאלות שעולות תמיד

אחרי שנים של תקשורת עם קוראים על ביטקוין, יש שש שאלות שחוזרות בערך בכל פעם. הנה תשובות ישירות.

למה לקנות עכשיו אחרי שהמחיר עלה כל כך?

השאלה הזו נשאלה כשביטקוין היה ב-100 דולר, וב-1,000 דולר, וב-10,000, וב-50,000. תמיד יש אנשים שמסתכלים על הגרף לאחור ומרגישים שהחמיצו. אם הגישה שלכם היא לתפוס תחתית, סביר שתתאכזבו. גישה שעובדת היא DCA (רכישה קבועה של סכום קטן בכל חודש), שמוציאה את הצורך לחזות עיתוי.

אם המחיר יורד 30%, האם הפסדתי את הכסף?

הפסד אמיתי קורה רק כשמוכרים בהפסד. תנודתיות גדולה היא תכונה ידועה של השוק הזה. ירידות של 30-50% התרחשו לא פעם, ובסופן השוק חזר ועלה למחירים חדשים. זה לא אומר שזה יקרה תמיד, אבל זה אומר שצריך להחזיק רק את הסכום שאתם יכולים להיות איתו רגועים גם בירידה.

מה קורה אם ממשלות אוסרות על ביטקוין?

סין אסרה על כרייה והחזקה כמה פעמים מאז 2013. כל פעם המחיר ירד בחדות, ואז המשיך לעלות. הרשת המשיכה לעבוד. כורי ביטקוין פשוט עברו למדינות אחרות. ביטקוין לא דורש אישור של מדינה ספציפית כדי לפעול. דבר מה שמדינה אחת יכולה לעשות הוא להגביל את הגישה של אזרחיה לבורסות, וזה משפיע על המסחר אבל לא על הרשת.

מה אם מחשב קוונטי יוכל לפרוץ את ההצפנה?

זה איום עתידי שהקהילה מתייחסת אליו ברצינות. נכון להיום אין מחשב קוונטי שמתקרב ליכולת לפרוץ את ההצפנה של ביטקוין, וסביר להניח שיהיו כמה שנים של התרעה לפני שזה יהפוך לאפשרי. במצב כזה הקוד של ביטקוין יוכל לעבור שדרוג להצפנה עמידה לקוונטים. השדרוג ידרוש הסכמה רחבה ברשת, מה שלא טריוויאלי, אבל אפשרי.

אפשר לקנות חלקי ביטקוין?

כן, וזה ההגיוני בשלב הזה. כל ביטקוין מתחלק ל-100,000,000 יחידות קטנות שנקראות "סאטושים" (על שם המייסד). בפועל, אפשר לקנות ב-100 שקל, או ב-1,000 שקל, או בכל סכום שבא לכם. אין צורך לקנות יחידה שלמה.

איך מתחילים בעצם?

הצעדים בסדר הזה: ראשית להבין מה אתם קונים (קראתם את המאמר הזה, התחלתם טוב). שנית, ללמוד על סוגי ארנקים. שלישית, לבחור בורסה שמתאימה לישראלים. רביעית, לבצע קנייה קטנה ראשונה כדי להתרגל לתהליך. אל תקנו סכום משמעותי בקנייה הראשונה, גם אם הכל נראה ברור.

הצעדים הבאים

עכשיו שאתם מבינים מה ביטקוין, יש שני נושאים שכדאי לעבור אליהם בסדר הזה.