השבוע בשוק הקריפטו עבר תחת לחץ ברור. ביטקוין ירד לשפל של שלושה חודשים, ו-XRP חזר לרמות של סוף 2024. במקביל, שתי פריצות ופרוטוקול שנסגר הזכירו כמה התשתית עדיין שברירית. מנגד, בנקים גדולים, ממשלות ובורסות ממשיכים לבנות על הבלוקצ'יין בלי רעש. הפער בין המחירים לבין הפעילות המוסדית הוא הסיפור המרכזי של השבוע.
ביטקוין צנח מתחת ל-63 אלף דולר
ביטקוין ירד השבוע מתחת לרף של 63 אלף דולר. זו הרמה הנמוכה ביותר שלו בשלושת החודשים האחרונים. הירידה הגיעה אחרי תקופה של מסחר בטווח צר יחסית. היא גררה איתה גם מטבעות אחרים, שבדרך כלל זזים יחד עם ביטקוין.
ביטקוין רגיש היום לשינויים במצב הרוח בשווקים המסורתיים. קרנות סל (ETF, קרנות שנסחרות בבורסה ועוקבות אחרי נכס) בארה"ב חיברו אותו למשקיעים מוסדיים. כשהגופים האלה מצמצמים סיכון, ביטקוין נוטה להיפגע מהר. ירידות חדות היו חלק מההיסטוריה שלו, גם בשנים של עלייה כללית.
בישראל, רווח הון מקריפטו חייב במס של 25%, ולעיתים יותר בגלל מס יסף. הפסד שמומש יכול לקזז רווחים אחרים באותה שנת מס. מי שמחזיק דרך קרן נאמנות מחקה ביטקוין, שנסחרת כאן מ-2024, נהנה מדיווח מסודר יותר. רואה חשבון יכול להבהיר איך הירידה משפיעה על התמונה המיסויית שלכם.
XRP חזר לשפל של נובמבר 2024
XRP ירד השבוע לרמה שלא נראתה מאז נובמבר 2024. בפועל, חלק גדול מהעלייה החדה של סוף 2024 נמחק. הירידה מצטרפת ללחץ הכללי בשוק, אבל בולטת במיוחד אצל XRP. משקיעים שנכנסו אחרי הבחירות בארה"ב נמצאים כעת ברובם בהפסד.
XRP קשור לחברת Ripple, שמפתחת פתרונות להעברות כספים בין בנקים. במשך שנים המחיר הושפע מהמאבק המשפטי מול רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC). בסוף 2024 השוק תמחר סביבה רגולטורית ידידותית יותר בארה"ב. כשההתלהבות נחלשת, מטבעות שעלו על סיפור רגולטורי נוטים לתנודתיות גבוהה.
XRP זמין כמעט בכל בורסת קריפטו גדולה שמשרתת ישראלים. עם זאת, המוצרים המוסדרים בישראל מתמקדים בעיקר בביטקוין. המשמעות היא החזקה ישירה בארנק או בבורסה זרה, עם דיווח עצמאי לרשות המסים. מטבע שיורד לשפל של יותר משנה מזכיר שפיזור בתוך הקריפטו לא תמיד מקטין סיכון.
stUSDT נסגר, שלוש שנים אחרי השיא
פרוטוקול stUSDT הודיע השבוע על סגירה. בשיאו, לפני כשלוש שנים, הוא החזיק כ-2.3 מיליארד דולר. מאז הנכסים בו הצטמקו בהדרגה. הסגירה מסיימת מוצר שהיה בזמנו סמל לחיבור בין סטייבלקוין (מטבע דיגיטלי שערכו צמוד לדולר) לבין תשואה.
stUSDT הציע למחזיקי USDT תשואה על בסיס נכסים מהעולם האמיתי (RWA, כמו אגרות חוב ממשלתיות שמיוצגות על בלוקצ'יין). המודל משך הון רב בתקופה שבה הריבית בארה"ב עלתה. מוצרים כאלה תלויים בגורם מרכזי שמחזיק את הנכסים בפועל. כשהביקוש יורד או התנאים משתנים, המפעילים יכולים פשוט לסגור.
ישראלים רבים מחזיקים סטייבלקוינים כדי לחנות כסף בין עסקאות או לקבל תשואה. הסיפור מזכיר שתשואה על סטייבלקוין איננה פיקדון בנקאי, ואין עליה ביטוח. השאלות הרלוונטיות הן מי מחזיק את הנכסים, באיזו מדינה, ומה קורה בסגירה. בנוסף, תשואה כזו נחשבת הכנסה חייבת במס בישראל, גם כשהיא משולמת במטבע דיגיטלי.
Initia ו-Across: פריצות חוזרות
Initia נפרצה השבוע בפעם השנייה בתוך שלושה שבועות. במקביל, האקרים השתלטו על אתר האינטרנט של Across Protocol, פרוטוקול להעברת נכסים בין רשתות. שני האירועים שונים באופיים, אבל המסר דומה. גם פרויקטים מוכרים חשופים להתקפות חוזרות.
השתלטות על אתר היא שיטה נפוצה, שלא דורשת פריצה לחוזה החכם עצמו. התוקפים מציגים ממשק מזויף, שמבקש מהמשתמש לאשר עסקה שמרוקנת את הארנק. פריצה שנייה בזמן קצר, כמו אצל Initia, מעוררת שאלות על האבטחה אחרי האירוע הראשון. גשרים בין רשתות (bridges) היו לאורך השנים יעד מרכזי לפריצות גדולות.
למשקיע הישראלי כמעט אין דרך להחזיר כספים שנגנבו בפריצה כזו. גם ההכרה בהפסד כזה לצורכי מס אינה פשוטה, ונדרש תיעוד מסודר. ההגנה הבסיסית היא בדיקת כתובת האתר וזהירות מאישורי עסקאות לא מוכרים. ארנק חומרה (hardware wallet, מכשיר פיזי ששומר את המפתחות) מוסיף הגנה, אבל לא מונע אישור שגוי.
בנקים ענקיים משקיעים 270 מיליון דולר בסטייבלקוין
קבוצת בנקים ענקיים השקיעה השבוע 270 מיליון דולר במיזם סטייבלקוין משותף. זו השקעה ישירה של מוסדות פיננסיים מסורתיים בתשתית קריפטו. הצעד חורג מהניסויים הקטנים שהבנקים ערכו בשנים קודמות. במקביל, נשיא בורסת ניו יורק לשעבר אמר שהחברות עצמן יכריעו את עתיד הטוקניזציה (הפיכת נכסים כמו מניות לאסימונים דיגיטליים).
סטייבלקוינים הפכו לאחד השימושים הגדולים של הבלוקצ'יין, בעיקר בהעברות ותשלומים. עד היום השוק נשלט בידי חברות קריפטו כמו Tether ו-Circle. הבנקים רואים בכך איום על פעילות התשלומים שלהם, וגם הזדמנות. דברי נשיא הבורסה לשעבר משלימים את התמונה: המעבר לנכסים מטוקנים תלוי בחברות, לא רק ברגולטור.
בישראל הבנקים שמרניים מול קריפטו, ומשקיעים רבים נתקלו בקשיים בהעברת כספים. כניסה של בנקים גדולים בעולם לתחום עשויה להשפיע לאורך זמן גם על הגישה כאן. בנק ישראל בוחן בעצמו שקל דיגיטלי, כך שהשאלה מי ינפיק כסף דיגיטלי רלוונטית גם מקומית. בינתיים, תיעוד מלא של מקור הכספים מקל על כל העברה לבנק.
קזחסטן מתכננת אגרות חוב על בלוקצ'יין
קזחסטן מתכננת להנפיק אגרות חוב ממשלתיות על גבי בלוקצ'יין. המשמעות היא שהחוב יירשם ויועבר באופן דיגיטלי, ולא רק במערכות הסליקה המסורתיות. המדינה כבר מוכרת בעולם הקריפטו בזכות פעילות כרייה רחבה. כעת היא מנסה למצב את עצמה גם כמרכז לתשתיות פיננסיות דיגיטליות.
אגרות חוב מטוקנות הן חלק ממגמה רחבה של העברת נכסים מסורתיים לבלוקצ'יין. היתרונות המוצהרים הם סליקה מהירה, עלויות נמוכות ושקיפות גבוהה יותר. מדינות ובנקים ניסו מודלים דומים בשנים האחרונות, בהיקפים קטנים יחסית. סגירת stUSDT באותו שבוע מראה שהתחום עדיין מחפש מודל יציב.
למשקיע הישראלי, אגרות חוב מטוקנות עדיין אינן מוצר נגיש בפועל. ברוב המקרים הן מיועדות למשקיעים מוסדיים ודורשות אימות זהות מלא. משרד האוצר והבורסה בתל אביב כבר ערכו ניסוי באגרות חוב ממשלתיות מטוקנות. התחום הזה עשוי להפוך בעתיד לגשר בין תיק השקעות רגיל לבין הבלוקצ'יין.
מה לקחת מהשבוע
השבוע הראה שני מסלולים במקביל. המחירים ירדו והפריצות נמשכו, אבל בנקים וממשלות המשיכו לבנות תשתיות. בשוליים, MegaETH פיטרה 20% מעובדיה ופנתה לבינה מלאכותית, ומיקרוסופט הבהירה שהתקלה העולמית לא נבעה ממתקפת סייבר. הנקודה המעשית: לפני כל אישור עסקה, ודאו שאתם באתר הרשמי ובדקו מה הארנק מבקש לאשר. הפריצה ל-Across מראה שגם אתר מוכר יכול להפוך למלכודת.
חזרה לבלוג